אינני נכנס למהותו של החינוך הביתי, שכן כתבת כי למדת את הנושא. את יודעת, אפוא, שזכותך לעשות זאת מבחינה חוקית, עפ"י חוזר מנכ"ל אוקטובר 2002.

בצד היתרונות שמצאת בחינוך הביתי, אני מעלה כאן מספר שאלות, שכדאי כי תעני עליהן בכובד ראש ומתוך אמת פנימית וכי תשתפי את בן-זוגך וילדיך בהתלבטויות ובמענה עליהן.

 

- האם הגעת להחלטתך תוך שיתוף מלא של הילדים ושל בן-זוגך?

- עליך להיות אחראית ומחויבת לילדיך 24 שעות ביממה. האם את מוכנה לזה?

- האם בן-זוגך מוכן לכך?

- האם את מרגישה שאתם יכולים להוות דוגמא אישית ראויה מאד לילדיכם?

- איך ישפיע הדבר על הכנסת המשפחה? (האם אינכם זקוקים לשתי משכורות?

- איך ישפיע הדבר על המימוש העצמי שלך?

- את ו/או שניכם הופכים להיות הכול עבור ילדיכם – מורים לכל התחומים, קציני בידור ועוד. האם           

- האם הבית שלכם מצויד בציוד הטכנולוגי שביה"ס מעמיד לילד ואפילו יותר?

- האם תהיו מסוגלים להטיל משמעת בילדים, לחנך אותם לסדר ולניקיון וכו'? חינוך ולימוד לא חד הם

- ומה עם חינוך לחיי חברה, כאשר אין סביבכם חברת ילדים?

- והילדים עצמם, האם מסוגלים הם לחיות יחד כל היום, להסתדר ביניהם, לוותר, לתרום אחד לשנה.

- האם ילדיכם, שטעמו כבר את טעם הלימוד בבית-ספר רגיל, באמת לא אוהבים מסגרת זו? לא יתגעגעו

- ואם תתחרטו בשלב כזה או אחר, האם תוכלי לארגן "פתחי מילוט", כך שהילד יוכל לחזור למסגרת

 

אין ספק, שאת יכולה להוסיף עוד אי- אלו שאלות בהן התחבטת. העלי גם אותן על הנייר.

דוני בהן עם בן-זוגך ועם הילדים. ציירו לעצמכם את חייכם עם הילדים לצדכם ותחת אחריותכם המלאה 24 שעות ביממה – האם זה נפלא? מרגש? מגשים? האם תצאו לדרך יד ביד ותחפשו יחד את החכמה ולא כפי שכתב עוזי חיטמן: "ויש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה ויודעים יותר טוב ממני, ויודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך", או שתרגישי מאוימת, מפוחדת ולא שלמה עם עצמך?

 

לאור תשובותיכם ושקלולם, תחליטי איך ישפיע הדבר על הזוגיות שלכם ועל המשפחתיות שלכם, ותגיעי למסקנה – האם אתם בנויים להעניק לילדיכם חינוך ביתי, מבלי שהדבר יפגום בזוגיות שלכם, אלא להפך, יפרה אותה, או שכדאי לוותר על הרעיון?