על וויתורים ובחירות בחיים
התיאור שלך לגבי חייך אותם את רוצה לשפר הוא מאד מעורפל. אינני יודע לאיזה תחום בחיים להתייחס. לכן אתייחס למשפט המסיים שלך שאומר: "אני לא מאמינה שאני יכולה לעשות כבר משהו"..
אני רואה כאן וויתור שלך מקיר לקיר. ויתור על היכולת לשנות, להסתגל, לבחור, לראות דברים באור שונה, להתרצות, לסלוח, לעשות אחרת ועוד ועוד.
ר' עקיבא אמר: "הכול צפוי והרשות נתונה" (מסכת "אבות") - כל מה שהאדם עושה גלוי לפני ה' והרשות נתונה לו לבחור בטוב או ברע.
הרשות שלנו לבחור היא מתנה שהאדם קבל. בבחירה יש עוצמה וכוח. בויתור אנו רואים פעמים רבות משום חולשה, משום קבלת הדין.
כשאני הייתי במקום נמוך בחיים ונלחמתי על מה שמגיע לי, תמיד אמרתי לעצמי :
גם כי-אלך בגיא צלמות לא---אירא רע כי---אתה עימדי
שבטך ומשענתך המה ינחמוני: וזה חיזק אותי שיהיה טוב.
אני מציע שתסתכלי על כל ויתור שלך כהיפוכו של הבחירה שלך. לדוגמה:
בחירה ביציאה לבילוי היא ויתור על ישיבה בבית לבד.
בחירה בבליינד דייט היא ויתור על המוכר והבטוח למען משהו חדש ולא ידוע.
בחירה בלימודים היא ויתור על בערות.
בחירה בלימודים היא ויתור על ג'וב מעיק.
חיפוש אחר ג'וב חדש הוא ויתור על תסכול של ג'וב ישן ומעיק.
בחירה בלקיחת אחריות על חיי היא ויתור על היותי קרבן.
בחירה בבקשת סליחה היא ויתור על כעס.
בחירה במפגש עם חברות היא ויתור על בדידות.
צרי לך רשימה כזו, כאשר לכל ויתור שאת רוצה לוותר – כי את לא מאמינה, כדבריך, שאפשר לעשות
משהו – רשמי לצידו את הבחירה שתשנה את הויתור ותהפוך אותו לכדאי.
הרחיבי את הרשימה, אל תסתפקי במעט היגדים, עד שלפתע תראי את האור.
אמנון ליפקין שחר, סיים את נאומו בטקס החתימה בז'נבה (1.12.2003) במלים אשר הדגישו דווקא את העוצמה שבוויתור.
"וכשנגיע להסכם, אני יודע שאף אחד לא יקבל בדיוק את כל מה שהוא רוצה, אף צד לא יגשים את כל חלומותיו. כל צד ירגיש שהוא ויתר ואז נדע ששני הצדדים ניצחו, שבחרנו בחיים".
את מזכירה לי את הסיפור על הפיל :
כתב: חורחה בוקאי , סופר ארגנטינאי.
כשהייתי קטן, אהבתי מאוד את הקרקס.
במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.
במשך ההופעה הציג
היצור הענקי הזה הציג
את כישוריו.
בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה.
היתד לא היתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.
למרות השרשרת הכבדה והחזקה היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.
התעלומה היתה ברורה וגלויה לעין:
מה מחזיק אותו שמה?
כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים, שלשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.
שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה צריך בכלל לקשור אותו?
לא זכור לי שקבלתי תשובה הגיונית.
עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד,
אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה:
הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד."
עצמתי את עיניי ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...
אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל להשתחרר, אבל לשווא!
היתד היתה חזקה ממנו.
אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים,
כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחרי ובזה שאחריו.
עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון,
שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.
מוסר השכל – לא לפילים בלבד!
הפיל הגדול והחזק הזה שאנחנו רואים בקרקס,
לא בורח – כי הוא מאמין שהוא לא יכול.
הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים
שהפנים מעט אחרי שנולד.
הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו.
הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש...
המלצה:
לערוך רשימה של אותם דברים שאיננו מעיזים לעשותם,
ולעשות כל יום משהו אחד מתוך רשימת ה - "לא מעז".
ובנוסף אני מצרף את עץ החיים – ליד כל ענף רשמי את המספר שמציין היכן את היום בחיים בין 1 ל 10. ובסוף רשמי ליד כל אחד מה צריך לקרות כדי שהמספר יהי 8, 9 או 10.
והחלי לפעול בכיוון.
