המכון הישראלי להכשרת מאמנים
שנה חדשה
"...שיפה ושונה תהא השנה..."
"יש חגים לצחוק ויש חגים לגבורה, יש חגים לחרות ויש חגים לתורה. ראש השנה הוא חג התקווה".
תקווה להתחלה חדשה מוצלחת וטובה.
חכמת הקבלה אומרת שראש השנה מסמל את לידתו הרוחנית של האדם. שכן, בתקופה זו עושה האדם את חשבון הנפש שלו בכלל ושל השנה שחלפה בפרט, והוא שואל שאלות מהותיות, כמו – מהי מטרת חיי? מה אני עושה בחיי כדי להגשים את מטרתם? מה נמצא מעבר לחיים האלו?
שאלות כאלה מובילות אותו ללידה רוחנית חדשה, להבטחה חדשה שהאדם מבטיח לעצמו לקיים בשנה החדשה.
כולנו יודעים שלשנה החדשה יש ראש, שהרי אנו חוגגים ב-א' בתשרי את ראש-השנה.
מה שאיננו יודעים - אם לשנה החדשה יהיה גם לב.
הלב תלוי בנו - באופן שבו ניקח אחריות על ההתנהלות של חיינו, תוך טיפוח רגשות של אהבה, התחשבות, סובלנות ונתינה במעשינו וכלפי הסובבים אותנו, שכן יחסי גומלין בין אנשים, שיתוף פעולה בכל שלב בחיים, הם הצורה החשובה והתובענית ביותר של ההתנהגות האנושית.
אני מציע כללים פשוטים שיעזרו להבטיח וגם לקיים:
- לקבוע לעצמנו מטרות ברורות ומדידות, כולל תאריכי יעד מוגדרים להשגת כל מטרה ותאריכי ביניים, כדי לבדוק שאנו בדרך הנכונה. אם לא – מתקנים תוך כדי תנועה.
- להאמין בהצלחה. לטפח ציפיות חיוביות מעצמנו. לא לאפשר לחוות דעת של אחרים להפריע לנו מלהשיג את מטרותינו.
- לחזק את הדימוי העצמי, בבחינת "אני יכול". יוזמים ונוטלים אחריות למעשים.
- ליצור את הזדמנויות החיים. להוביל במקום לתת לנסיבות החיים להוביל.
- להתייחס גם לדרך בה אנו צועדים לשם השגת מטרותינו. למשל: להשתדל שהדרך תהיה יצירתית, דהיינו: מספר פתרונות לאותה בעיה ובחירת הפתרון הטוב ביותר, יציאה מדפוסים קיימים והתבוננות בדברים מזווית חדשה וכו'.
- פרגון עצמי, טפיחה עצמית על השכם בעשותנו מעשה הראוי לכך.
- שמירה על תדר חיובי, על-ידי תגובותינו לסביבה ולמסריה, על-ידי המצאות בקרבת אנשים בעלי אנרגיות חיוביות, על-ידי הימנעות מכעסי שווא וכו'.
- התייחסות לכישלון כפתיחת אפשרות להזדמנות נוספת.
ולבסוף –
- לקיחת מחויבות כלפי כל ההחלטות שהחלטנו."ברגע שאדם מתחייב באופן מוחלט – גם ההשגחה נעה לקראתו". (ו.ה. מורי)
השנה החדשה הפרטית שלי
לעתים אני מציב לעצמי את ראש השנה הפרטי שלי, שיכול להתרחש בכל זמן, ומחליט לצאת למסע רוחני, שיפתח לי דרך חדשה, בה אזנח הרגלים גרועים לטובת הרגלים מועילים יותר, אקדיש יותר זמן לבני, אעשה את הספורט לדרך חיים, אהיה טוב לאחרים ולעצמי ועוד ועוד הבטחות.
ההבדל בין ראש השנה הפרטי שאני מכריז עליו לבין א' בתשרי הוא בחגיגיות ובקדושה, שמלווה את חודש תשרי על כל חגיו.
יחד עם זה, אם "ראש השנה" יכול להתרחש בכל רגע גשמי נתון, אני מחליט לעטוף אותו באצטלה של קדושה, בכך שאבטיח ואעשה הכול, אבל הכול, כדי לקיים את ההבטחה, קשה ככל שתהיה.
למעשה, מהותה של ההבטחה אומרת – החלטתי להכניס שינוי כלשהוא בחיי ואני מבטיח שאעמוד בהחלטה. וכאן בא העיקר – שינוי לא מתרחש ב"זבנג וגמרנו", אלא באיטיות ולאורך זמן. ההבטחה היא, אפוא, לתכנון, להתמדה, לכוונה, כך שאגיע להגשמה.
וזו מהות השנה החדשה – כפי שאמר המשורר:
"כל שנה מתחילה בסימן שאלה
ואנחנו נמצא לה תשובה".
איך?
נחליט, נתכנן, נתכוונן ונתמיד. נהיה אקטיביים.
לא נסתפק בבקשה:
"היי נא טובה ובואך לשלום"
לא נסתפק בתפילה:
"שיפה ושונה תהא השנה
אשר מתחילה לה היום"...
אלא –
"אנחנו נמצא לה תשובה".
